עורכות הדין רחלי פשר אייקנאר וליאת שושן ברק

אוגוסט 2021

 הקניין הרוחני והידע:

רחלי עוסקת בתחום הקניין הרוחני והידע. התחום הזה מסייע לאירגונים ולעסקים לשמור על ידע סודי כמו רשימות לקוחות, פרטים על מה שהם מזמינים או מעדיפים, פרטים על ספקים, תוכנות עבודה וכמובן בארגונים מסויימים פרטים על פטנט או על תוכניות סודיות אחרות. בין השאר בארגונים לא פעם עולה השאלה של שמירה על הידע היקר הזה לא רק מפני מתחרים אלא גם כלפי פנים – מפני עובדים העשויים לעזוב ועמם הידע היקר. רחלי עוסקת בממשק הידע יקר הערך הזה – מול העולם החוץ אירגוני ומול עובדיו בעת ובעונה אחת, ולעיתים דווקא כיועצת לעובדים המחליפים מקום עבודה וזקוקים לצורך פרנסתם להשתמש בידע שרכשו בקומות העבודה הקודמים.

דיני עבודה:

ליאת עוסקת בדיני עבודה. היא עוסקת בארגונים, בייעוץ למעסיקים ולעיתים גם לעובדים – כיצד לקיים את דיני העבודה מחד וכיצד מאידך להגן על נכסיו – למשל- הסכמים נכונים בנוגע לאופן תשלום זכויות שונות, התנהלות מול העובד בשלבים השונים של עבודתו בארגון – בתחילת הדרך ובסיומה ובין השאר – מה זכויות העובדים בנוגע לידע שרכשו ו/או אספו בארגון במהלך עבודתם בו. מה מותר להם לקחת איתם ומה לא.

שתינו עסקנו בשני הנושאים- ידע וקניין רוחני וגם דיני עבודה, ובהחלט סיפקנו ללקוחות את השירות המלא והמיטבי.

אז מה חדש?

כמומחיות משני התחומים השונים האילו – אך גם המשיקים- החלטנו לחבר את היכולות שלנו כמומחיות- כל אחת בתחומה- ביחד- ולספק ללקוחות את האפשרות לקבל צילום של 360 מעלות בנוגע לכל הידע ולכל מערכת יחסי העבודה אצלם. הכוונה לעבודת צוות שבמסגרתה – כל אחת מאיתנו מייצגת את תחומה – וביחד אנחנו מוצאות שילובים מנצחים עבור הלקוחות. זו בעצם סימולציה להחלטות שכל מעסיק ו/או עובד צריכים לקבל- כיצד ליצר מנגנונים מיטביים, המאפשרים למעסיים ולעובדים – לייצר מערכת יחסים מפרה והגונה האפשרת לכל הצדדים להנות מהנכסים שיצרו ורכשו אבל גם – להנות מחופש עיסוק שלהם.

דוגמאות לידע יקר הערך בארגון:

• ידע על המוצר הייחודי או השירות הייחודי שלכם
• רשימת לקוחות, והפרטים שנאספו לגביהם
• רשימת ספקים
• הפעלת מערכות המיחשוב
• אופן שמירת המסמכים
• ידע על מתחרים איך אפשר להתבלט מולם
• תוכניות להרחבת פעילות או לצימצום הוצאות
• גיוס עובדים חדשים, אופן חפיפתם ושילובם

אילו זכויות אם בכלל יש לעובדים לעשות שימוש בידע ובסודות?

• עובד זכאי להתפרנס מהידע שצבר- חופש העיסוק שלו
• מה גבולות הידע שצבר ומותר לו להשתמש בו כשעזב – ומה סוד מסחרי ואסור לו?
• איך מנחים עובדים להתנהל נכון עם הידע והסודות?
• מה הדרך הנכונה לקבל עובד לעבודה ולהיפרד ממנו בסיום יחסי העבודה? WIN WIN

איך אנחנו עוזרות ליצר כילים לשמירה על הידע והסודות?

אנחנו מלוות אירגונים בפרויקט ממוקד, תוך מתן כלים שימושיים וידידותיים וליווי בהטמעתם – בזמן קצוב שבין השאר מסייע:

•  באיתור הידע והסודות בארגון – ובדרכים המיטביות לטיפול בו – קלות יחסית, לא יקרות, ברורות.
• בבדיקה ובניהול של הידע שעובדים צוברים – ובמקביל בטיפוח עובדים כיוצרי ידע וכחדשנים.
• בהכנת הארגון לעזיבת עובדים עם הידע שצברו תוך יצירת נהלים ברורים לגבי הידע, הבעלות והשימוש בו, מתחילת עבודתם – במהלך עבודתם ועד סיומה בארגון.
• שילוב ידע ומומחיות להשגת תוצאה מיטבית:

בליווי המוצע כאן – שילוב הידע והמומחיות של שתי המשפטניות – מחד מאפשר לארגון לנהל את נכסי הידע שלו באופן המעשיר אותו ומאידך כזה שגם יוצר תהליכי עבודה חיוביים עם עובדים המרוצים ממקום עבודתם, הנהנים גם הם מהחדשנות ומנכסי הידע שהם יוצרים עבור הארגון ומוודאות ושקיפות לגבי נכסי הידע במהלך ועם סיום יחסי העבודה.

לשאלות ולפרטים מוספים- אתם מוזמנים לפנות אלינו:

עו"ד ליאת שושן ברק:

052-8822789

liatsb@liatsblaw.com

עו"ד רחלי פשר אייקנאר:

054-6936481

https://www.rachelpashereijkenaar.com/

rpeiplaw@gmail.com

למי שרוצה לצפות בנו משוחחות על הנושא הזה:

https://youtu.be/TeUCuWwL8yU

עו"ד רחל פשר אייקנאר                                                    עו"ד ליאת שושן ברק

הפוסט ידע חשוב ויקר ועובדים מרוצים גם בפרידה הופיע לראשונה ב-ליאת שושן-ברק.

מעסיקים יקרים,

ימי הקורונה יצרו חוסר וודאות קשה לפעילות העסקית, ליחסים עם הלקוחות וליחסי העבודה.

כבעלת משרד עורכי דין העוסק בדיני עבודה, המשרד פעיל ונותן מענה מלא בימים אלו ואני אספתי עבורכם מידע נגיש וידידותי ביחס לגורלם של יחסי העבודה בעת הזו, שלא ידענו כמותה.

שימו לב – להלן תמצית של ארגז מושגים וטיפים לתקופה הקשה הזו.

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ויש להביא בחשבון שיש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולפי ההתפתחויות העתידיות בתחום דיני העבודה.

המידע מנוסח בלשון זכר לצורך הנוחות בלבד והוא רלוונטי לשני המינים.

האם אני יכול להפעיל את העסק?

התקנות השונות מאפשרות להפעיל עסקים שונים במגבלות הקבועות בתקנות. ממליצה לכל בעל עסק לבדוק את המגבלות החלות עליו בהתאם לענף אליו הוא משתייך. המידע המלא מצוי באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

מה נדרש ממני כבעל עסק ביחס לבריאות הבאים לעסק (עובדים ולקוחות)?

תקנות אלו קבעו כי ביחס לכניסה כל הבאים למקום העבודה, חלות על המעסיק החובות הבאות:
א. יש לשאול את כל הבאים למקום העבודה את השאלות הבאות:
· האם אתה משתעל?
· האם חום גופך 38 מעלות צלזיוס ומעלה או האם היה לך חום כאמור בשבוע האחרון?
· האם היית במגע עם חולה קורונה בשבועיים האחרונים?
מי שלא השיב לא לכלל השאלות, למעט בשל מצב כרוני, לא תותר כניסתו.
ב. יש להסדיר מדידת חום שאינה פולשנית לכל הבאים למקום העבודה (עובדים ולקוחות).
ג. החל מיום 12.4.2020 כל באי המקום נדרשים לחבוש מסיכה.
ד. להקפיד על עבודה במרחק של שני מטר אחד מהשני.
ה. כל עובד זכאי לציוד אישי: מקלדת, טלפון ועכבר משלו.

אז מה זה החל"ת הזה?

חופשה ללא תשלום בה יש הפסקה זמנית ביחסי העבודה. בתקופה זו העובד לא זכאי לתשלום שכר ולזכויות סוציאליות. על עובד לדאוג להמשך הזכויות הפנסיוניות שלו ומומלץ לעדכן את העובד כי עליו לעשות כן.

האם נדרשת הסכמה מצד העובד לחל"ת?

בימי שגרה ניתן להוציא עובד לחל"ת בהסכמת העובד בלבד. בימי הקורונה – בנסיבות בהן פעילות העסק ירדה או הופסקה, הדעה הרווחת היא כי ניתן להוציא את העובד לחל"ת בהודעה מצד המעסיק. בהעדר הסכמה מצד העובד, יש לשקול היטב את הוצאת העובד ולהיוועץ מקצועית במידת הצורך, שכן העובד יכול לטעון כי מדובר במעשה שמשמעותו פיטורים.

האם העובד יקבל דמי אבטלה בתקופת החל"ת?

עובד שהמעסיק הוציאו ליותר מ30 ימי חל"ת יכול לבחון את זכאותו לדמי אבטלה במוסד לביטוח לאומי. שימו לב – לאחר תום תקופת החל"ת הראשונה, אין חובה מצד המעסיק ו/או העובד לעדכן על המשך החל"ת. המוסד לביטוח לאומי נכון להיום האריך במערכותיו את החל"ת לכל העובדים שהוצאו לחל"ת. שימו לב – קבלת דמי האבטלה מהמוסד לביטוח לאומי נתון להחלטת המוסד ואין למעסיק אחריות לזכאות העובד.

איך בכל זאת הומתקה הגלולה המרה?

בימי הקורונה ניתנו הקלות שונות בזכאות לדמי אבטלה ובהן נדרשת תקופת אכשרה של 6 חודשים מתוך 18 חודשים אחרונים וזאת במקום הדרישה המקורית לתקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 חודשים אחרונים, עובדים מעל גיל 67 שעבדו בשלושת החודשים שקדמו לחל"ת יהיו זכאים למענק, העובד לא חייב להראות שניצלת את כל ימי החופשה בתשלום לפני היציאה לחל"ת. מומלץ להתעדכן באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ובדף הפייסבוק.

זכות לדמי מחלה בתקופת החל"ת – האם קיימת?

תעודת מחלה שהוצאה לפני המועד שבו הודיע המעסיק על יציאה לחל"ת – יש לכבדה ולשלם דמי מחלה, בהתאם ליתרה הצבורה של ימי מחלה. תעודת מחלה שהוצאה לאחר הוצאת העובד לחל"ת – אין לשלם דמי מחלה שכן החל"ת הפסיק זמנית את יחסי העבודה.

האם עתות הקורונה משחררים את המעסיקים מכבלי חוקי השוויון והאפליה?

חד משמעית לא! בישראל קיימים חוקים ברורים ומפורשים ביחס לחובה לשמור על שוויון בגיוס לעבודה, בהתנהלות במקום העבודה ובסיום עבודה. התקופה הזו לא שחררה את הרסן! יש לכם התלבטות? אנא היוועצו בגורם מקצועי. ימי הקורונה לא ישמשו סיבה להתנהלות שלא בהתאם לחובות שהינן כללי יסוד בדיני העבודה. רוצים לפטר את העובד? אנא קיימו שימוע לפני פיטורים (כמובן באמצעים דיגיטליים לפי דרישות התקופה). רוצים להוציא לחל"ת עובדת בהריון? יש מקרים המחייבים מתן היתר על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – אנא בדקו לפני כל צעד.

ואתם? מה אתכם, כמעסיקים?

מגיפת הקורונה הסבה ותסב נזקים קשים לפעילות העסקית. ברשת ובתקשורת פורסמו מחאות רבות מצד קהילת העצמאים ביחס לפגיעה הקשה ולצורך המיידי בעזרה מהמדינה. הממשלה כידוע נתנה החלטות לגבי מענקים לעצמאים ואני ממליצה להיוועץ בעניין עם מנהל החשבונות/רואה החשבון שלכם. בעניין קבלת החלטות לגבי העסקת העובדים והתמודדות עם שאלות בעניין – מוזמנים להיוועץ עימי בטלפון 052-8822789.

הפוסט ארגז מושגים וטיפים לתקופת הקורונה הופיע לראשונה ב-ליאת שושן-ברק.

שלום לכולם

ברוכים הבאים לבלוג שלי

יש לי משרד עורכי דין העוסק בדיני עבודה בבלעדיות.

אני מייצגת עובדים, מעסיקים וארגוני עובדים.

הרבה פעמים שואלים אותי איך את עושה את זה – מייצגת צד אחד ביום א וצד אחר ביום ב? או איך את מסתדרת עם יצוג המעסיקים שנתפסים כצד החזק? או אין לך צד שאת יותר מזדהה איתו?

אז קודם כל רק לשם ההבהרה כעורכת דין את מייצגת את האינטרס של הלקוח שלך. תנאי מובהק לעסקה הוא אמונה בתיק, עריכת תיאום ציפיות ביחס לתהליך ולהערכת הסיכוי.

מהרגע שהלקוח נותן לי מנדט, אני נכנסת למשבצת שמספרת את הסיפור של אותו לקוח. הסיפור יסופר בדרך שמדגישה את הנרטיב של התיק – המאפיינים והפרמטרים שמשרתים אותו על מנת להדגיש ולמקסם את החוזקות שלו הסיפור.

חשוב להחליט על קו בייצוג ולדבוק בו, לא ניתן לזגזג בין גרסאות.

למן הרגע שהעובד או המעסיק בחר בי אני אטפל בתיק באמונה מלאה ובדבקות.

בחירת הנרטיב בתיק והאמונה בתיק הם אלו שמאפשרים לי לייצג את הלקוח נאמנה בין אם הוא עובד ובין אם הוא מעסיק.

הסיפור ואופן הצגתו הוא קריטי בהליך המשפטי. קודם הסיפור ואז הטענות המשפטיות.

בדרך הזו אין בכלל משמעות למי הוא הלקוח – אלא לאופן בו אני מתחברת לסיפור, מאמינה בו ומסוגלת להביא אותו לשופט/ת תוך סינון החולשות והדגשת החוזקות.

ומה בנוגע לחיבור הטבעי אתם בטח שואלים? החיבור הטבעי קיים, יכול להיות שיש נטייה טבעית לצד כזה או אחר, אבל זה בוודאי לא ישפיע על איכות הייצוג או מידת האמונה שאקרין.

ביחס לטענה כי זה לא טבעי לייצג את המעסיק הנתפס, לכאורה, כצד החזק, שיש לו יתרון כנקודת מוצא אטען כי זו חזקה שכבר הופרכה. בימינו הטכנולוגיים וכאשר הידע מצוי בכל מקום ספק גדול אם ניתן לתפוס במעסיק כצד החזק כנקודת מוצא והיא בוודאי לא מחויבת המציאות. שנית, הסיפור הוא יותר מורכב מצד חלש באופן מובהק לעומת צד חזק באופן שלא ניתן לערער עליו. הסיפור הוא כאמור, מה שאתה מגיש בהליך המשפטי והקושי להזדהות עם כל מרכיבי הסיפור יכול להיות קיים בין אם הינך מייצג מעסיק ובין אם הינך מייצג עובד.

אז אתה מגיע עם תפיסות, תובנות ואמונות מהבית, הן יכולות להשפיע, הן חלק ממך אבל בוודאי שהעוצמה של עורך דין היא ביכולת להיכנס לסיפור ולשרת את הסיפור ואת הלקוח ששכר אותך בדיוק בשביל זה.

הניסיון בבתי הדין לעבודה וההסתכלות מבחוץ בסקרנות כל פעם מחדש ובכל סיפור מחדש היא שמאפשרת לי לייצר את הסיפור המוגש באופן המיטיב ללקוח שלי.

הפוסט עובדים ומעסיקים ומה שביניהם הופיע לראשונה ב-ליאת שושן-ברק.